פתרון יהודי
ודמוקרטי ל"בעיה
הערבית"
פרופ'
פול איידלברג
הבה נאמר
כבר בתחילה ששום
ממשלה בישראל לא
תגרש לעולם מתחומיה
את מיליון הערבים
השוללים את קיומה
של ישראל כמדינה
יהודית. גם אם תהיה
ממשלה שתחשוב על
כך - דבר שקשה להעלותו
על הדעת - שום מדינה
ערבית לא תקבל
את הערבים האלה
(הוא הדין לגבי
הערבים תושבי יהודה,
שומרון ורצועת
עזה). מה צריך לעשות
אפוא כדי להציל
את המדינה היהודית
מאוכלוסייה ערבית
עוינת, הולכת ותופחת?
למיטב ידיעתי,
שום מפלגה - להוציא
את ימין
ישראל - לא גיבשה
פתרון הומני, הגיוני
ומעשי לבעיה זו.
תחילה אציג את
הפתרון במונחים
כלליים.
הדרך היחידה
לפתרון "הבעיה
הערבית" של ישראל
היא להפוך את מדינת
ישראל יותר ויותר
למדינה יהודית
גאה, מצד אחד, ולמדינה
דמוקרטית אותנטית,
מצד שני. מצב כזה
יביא להגירה מוגברת
של ערבים, ובה בעת
ישחק את השאיפות
הלאומניות של מנהיגי
המפלגות שלהם.
השאלה היא: כיצד
עושים זאת?
רוב הפרשנים
יאמרו: "להעמיק
את התוכן היהודי
של החינוך הממלכתי".
מובן מאליו; אבל
לא פחות חשובה,
ובעצם - חיונית
- היא רפורמה קיצונית
של המוסדות הפוליטיים
והמשפטיים של ישראל.
הנה, בקצרה, המצע
של ימין
ישראל.
1. דמוקרטיזציה
של מערכת הבחירות
לכנסת בישראל,
כדי להגביר את
השפעת האמונה
היהודית על המחוקקים
ועל מדיניותה של
המדינה. הדרך היחידה
לעשות זאת היא
להפוך את חברי
בית המחוקקים לאחראים
אישית כלפי הבוחרים
שלהם, בבחירות
אזוריות, כפי
שנהוג ב-74 מדינות
דמוקרטיות. ראוי
להבין היטב: לפי
השיטה הקיימת כל
המדינה היא מחוז
בחירה אחד, שבו
המפלגות מתמודדות
על בסיס ייצוג
יחסי, ולכן יש חשיבות
לכל קול בחלוקת
המושבים בכנסת.
כתוצאה מכך, כמעט
כל מפלגה יהודית
מחפשת את תמיכתם
של המצביעים הערבים,
ואת זו ניתן להשיג
רק תמורת פגיעה
באינטרסים לאומיים
יהודיים (אוסלו,
למשל, היא פרי תלותה
של מפלגת העבודה
בקולות הערבים).
2. יש
לצמצם את מספר
המפלגות שירכיבו
ממשלה על-ידי העלאת
אחוז החסימה ל-4
אחוזים. הדבר יאפשר
לממשלה לנהל מדיניות
לאומית לכידה ונחרצת
יותר (מהלך טוב
עוד יותר יהיה
אם תוחלף השיטה
של ממשלה קואליציונית
בשיטה הנשיאותית).
3. יש
להנהיג דמוקרטיזציה
בשיטת המינויים
של שופטי בית-המשפט
העליון, שהפך לאוליגרכיה
המנציחה את עצמה,
ושהחלטותיו מערערות
את אופייה היהודי
של המדינה. ימין ישראל
מציעה שהנשיא ימנה
את השופטים, באישור
בית-הנבחרים.
4. יש
לאכוף את "חוק יסודות
המשפט" משנת 1980, שנועד
להעמיד את המשפט
העברי - האזרחי
והפלילי - במעמד
של "ראשון בין שווים"
לעומת שיטות המשפט
הזרות שלפיהן פוסק
בית-המשפט העליון.
5. יש
לאכוף את חוק יסוד:
הכנסת, האוסר את
קיומה של מפלגה
השוללת את אופייה
היהודי של המדינה
(ערבים שחצנים
ושתלטנים יועמדו
במקומם, ויהודים
שאינם תקיפים דיים
ישאבו עידוד כשהמפלגות
הערביות יורחקו
מהכנסת מפני שעברו
על החוק הזה). כן
יש לאכוף את חוק
האזרחות משנת
1952, המסמיך את שר הפנים
לשלול את אזרחותו
של כל אזרח ישראלי
המבצע "מעשה של
חוסר נאמנות כלפי
המדינה". (ימין
ישראל מציעה לתקן
את החוק ולהגדיר
את המונח "מעשה"
באופן שיגן על
חופש הביטוי והעיתונות).
6. יש
לבטל את הקצבאות
למשפחות מרובות
ילדים, מתוך הבנה
שהסוכנות היהודית
תקבל עליה לשלם
את הקצבאות הללו
למשפחות יהודיות,
ומוסדות צדקה ערבים
יוכלו לעשות זאת
למשפחות ערביות.
7. יש
לבטל את "סעיף הסבא"
בחוק השבות, שאפשר
למאות אלפי גויים
להיכנס לישראל.
8. יש
להעניק זכויות
לישראלים המתגוררים
בחוץ-לארץ. (ימין
ישראל תכננה שיטת
בחירות לכנסת שתקל
על הצעד הזה).
9. יש
להוקיע - בזירה
הפנימית והבינלאומית
- כל מדינה או גוף
ערביים המפרסמים
תעמולה אנטי-יהודית.
כן יש למתוח ביקורת
חריפה על ה-CNN וה-BBC, ש"השוויון
המוסרי" בדיווחים
שלהם על הסכסוך
הישראלי-ערבי אינו
אלא מסווה לשנאת
יהודים. אולי זה
לא יחזק את הכבוד
הלאומי היהודי,
אבל יעלה את אמות-המידה
המוסריות הדועכות
של הדמוקרטיה בימינו.
10. יש
לבטל בהדרגה את
הסיוע האמריקני
לישראל (המגיע
היום לפחות משני
אחוזים מהתמ"ג),
וכן את שיתופה
של ארצות-הברית
בענייני ישראל
והערבים. שני הדברים
חותרים תחת האינטרסים
החומריים של ישראל
ותחת הגאווה הלאומית
היהודית.
"הוסיפו
לכך את הצעתו של
ח"כ מיכאל קליינר,
שהערבית תחדל להיות
שפה רשמית במדינה.
צעד כזה יסתור
את הרעיון האנטי-ציוני
שישראל היא מדינה
דו-לאומית, או שהיא
צריכה להיות "מדינת
כל אזרחיה". (ההצעה
גם תקבור הצעה
אחרת, שהוגשה לכאורה
בשם מיליון רוסים,
שגם הרוסית תהיה
שפה רשמית במדינה!)".
הפתרון האמור
ל"בעיה הערבית",
שהוצג כאן בקצרה,
עוקף שני פתרונות
חלופיים פשטניים
ולא מציאותיים.
כפי שכבר צוין
לעיל, גירושם של
ערביי ישראל אינו
אפשרי מבחינה פוליטית,
ומעורר סלידה מוסרית.
מצד אחר, שום מדיניות
הגיונית אינה יכולה
להתבסס על האפשרות
הרחוקה שהערבים
ינטשו בקרוב את
המסורת האוטוקרטית
שלהם, בת 1,300 שנה, ויהפכו
לפתע לדמוקרטים-ליברלים.
הבעיה אינה כיצד
משנים את הערבים,
אלא כיצד משנים
את ישראל, שחוקיה
ומוסדותיה צריכים
להיות דמוקרטיים
יותר, יהודיים
יותר, ולכן מקדמים
יותר את הגאווה
הלאומית היהודית.
זהו, בקצרה,
הפתרון של ימין ישראל
ל"בעיה הערבית".
☼